הבעל שם טוב הקדוש

סומן לגדולות כבר בילדותו, נולד על פי בשורתו של אליהו הנביא
כמרומז בשמו = ישראל, הבעל שם טוב הקדוש הנחיל את אהבת ישראל.

"שיוויתי את ה' לנגדי תמיד" תורתו של אביו שהועברה אליו כבר בהיותו ילד צעיר
ועל פיה גדל, ואותה פיתח והנחיל לחסידיו, קרא לעבודת השם מתוך שמחה.

עם התבגרותו החל לגלות את עצמו ואת תורתו ולפעול כמרפא ו"בעל שם" (כנוי בזמנו לאדם העוסק בריפוי באמצעות שמות הקודש), ריפא חולים, וסייע רבות להמוני העם באמצעות תפילות וקמעות, סייע רבות ברפואת הגוף ורפואת הנפש של אלפים רבים.

מדרשו נקבע בעיירה מז'יבוז', שם היתה קהילה יהודית, נודע כאוהב ישראל , וידוע כמוקיר פשטות ואמונה תמימה ופעל רבות באמצעות תלמידיו וחסידיו בקירוב יהודים ללימוד תורת החסידות.

הבעל שם טוב לא השאיר אחריו כתבים, וכל החומר המוכר כיום נכתב על ידי תלמידיו, כשהמוכר והחשוב ביותר על חייו ופועלו הוא הספר "שבחי הבעל שם טוב"

נפטר בגיל 62 והשאיר אחריו חסידים רבים הממשיכים בדרכו וכן את בנו, רבי צבי, ואת בתו , אדל, שהיא אמה של פייגא, אמו של רבי נחמן – רבינו הקדוש

ציונו בעיר מז'יבוז' שבאוקראינה, זוכה לרבבות מבקרים מידי שנה, המבקשים תיקון לנשמתם, וישועות מאת הבורא

זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל